נושא אלומותיו/לימור שלמון
והנה, והנה, והנה
קורא יוסף הנער, בעל החלום
הנה, זה היה כאן ממש
איך לא ראיתי מזה רמזים הבוקר
כשהסתכלתי בשדה כנען
ועכשיו כשראיתי
האם עוד מישהו ראה את כתר המלוכה שנקשר בראשי
ראיתי בחלום
הנה זה לא רק שאבא עשה לי כתנת פסים,
זה הייתם אתם, בשדה
באילמות שלכם, שאינכם מדברים עימי מאז
הנה, ראיתי בעיני
חייב לספר לכם מה שקורה באמת
זוכרים מה שאבא אמר על החלום של הסולם
זוכרים שהוא לימד אותנו
שהחלום הוא חלון למה שקיים באמת
אז הנה, זה כאן באמת, זה כאן,
ראיתי את השדה שלידנו
זו שהכנענים זורעים וקוצרים בה
בשעה שאנחנו רועים בצאן
ראיתי שאנחנו אלה שעובדים בשדה
כמו שסבא יצחק עשה
וזרע וקצר
אחי, כולנו היינו בשדה ועשינו אותנו דבר
אילמנו אלומות
ואז, באמת שזה לא אני, אני לא עשיתי שום דבר
אלה היו האלומות שלכם
הם אלה שקמו ובאו והקיפו והתקרבו
והנה, באמת הנה
אלומתי ניצבה בשדה שלנו,
וממש ראיתי איך שהאלומות שלכם
השתחוו לאלומתי
מה זה היה אחי?
הגידו נא לי?
האם גם אתם ראיתם בחלום הלילה
למה אתם שותקים
למה נאלמתם כולכם סביבי
אילמותכם כורכת סביבי את כוחה האלים
למה נאלמתם? דברו איתי לשלום
דברו דבר
זה לא אני, זה האלומות שלכם שהשתחוו
שאשתוק?
אבא, לשתוק?
אדבר אלייך אמא, בשקט, כמו שאני כבר יודע לעשות:
אמא , כמה שתקת כל חייך,
האם גם עלי לשתוק?
אבל הם אחי
עם מי אדבר
למי אספר מה שרואות עיני
למי אגלה מה שכאן ממש, הנה. כאן בשדה שלנו
היו אלה הפנים שלהם, אמא, של האחים שלי
היו שם פני
היה שם השדה שאבא קנה בשכם
במקום שלקחו את דינה ואילמו אותה
עד עכשיו, אמא, עד עכשיו
גם אבא החריש
אחי לא נאלמו, בשכם הם לא נאלמו
אבל בחלום היתה תנועה שקטה
בדומיה ניסה כל אחד לאלם שיבולים בודדות לאלומה אחת
אבל לא דברנו אחד עם השני
כל אחד נשא בדממה שאלה האם נצליח לאלם שיבולים בודדות
שבילים נפרדים היהיו לשביל אחד?
האם נדע לרפא את כל מה כל שאימותנו כאבו
האם נדע לאחות את הקנאה והשנאה והחרפה ששרטה את הלבבות שלכן אמא
ידענו, ידענו ששתקתן וויתרן, התפללתן, סלחתן ואהבתן
אבל השריטות עוד ניכרות ביננו
השבילים שהובילו לאוהלים נפרדים בלילות
היו לארבע ראשים
ודיבורי הדיבה נלחשים כמו ארס
אז שתקנו, מנסים לחבר שיבולים כל אחד בינו לבין עצמו
לא מצליחים לדבר
כשם שקין והבל לא הצליחו
אז שתקנו, נושאים בדממה את הנסיון הזה
עד שלפתע פתאום
כל הדממה הופרה ברעש תנועת השיבולים
רעש כמו שבולת נהר אחד שטף את כל האלומות
וחיברם להקיף את אלומתי
ועכשיו אמא, לשתוק את זה?
ואתה אבא, למה אתה מחריש.
אי אפשר עם השקט הזה, אבא
אני יודע, שליבך מלא בשמא
שמא איחרנו לחזור לארץ,
שמא בגלל שדברת אמא שלי מתה,
ואולי בגלל שהאחים שלי דברו במרמה
אתה כועס ושותק
אולי בליבך כל המילים שלא הספקת להגיד לאמך רבקה
גם לי הרבה מילים שרוצות להגיע לאוזנה וליבה של אמא
ואולי אלה כל המילים שלא יכולת להגיד לעשו
וההגנה שלא יכולת לתת לדינה שלנו והצעקה שלא צעקת על חמור ושכם
והסוד שאתה נושא באילמות,
שעוד מעט נרד כולנו למצרים
בבקשה תדבר איתנו
בבקשה אבא,
כשאתה שותק יש גם שתיקות ביננו
בין בני זלפה ובלהה ולאה ורחל
תעזור לנו
הנה בחלומי ראיתי
האילמות הזו מורידה ראש סוף סוף
אבל למה האלומה שלי ניצבה
ולמה ה' לא ניצב עלי כמו עליך
ולמה גם הוא שתק בחלומי
למה לא דיבר איתי כמו בחלומך?
בבקשה אל תשמור את הדבר
דבר איתי
דבר איתם
אם היית כאן אמא אולי היית מספרת לי שוב ושוב
מה זה להיות עקרת הבית באילמות
איך עושים את זה
למה אבא שותק ולא מספר לי למה קבר אותך בדרך
כמה אפשר לשאת אילמות בדמעה
מה עוד יספרו לי בחלום
האם גם אני אצטרך לשתוק את כל מה שיגלו לי
את כל מה שאבא רומז לי כשלומד איתי את מה שלמד משם ועבר
הוא יותר שותק ממדבר, אמא
וכשהוא מגלה לי סוד,
הוא אומר: בן חכים, בן חכים
ומניח אצבעו על הפה
עוד לא הגיע הזמן, בנתיים זה סוד.
האם לכך נוצרנו? לנצור לשוננו, לחלום חלומות
ולשתוק אותם
לשמור את הדיבור כמו שאבא שומר סודותיו
ואם כן עד מתי? אמא, עד מתי?
והנה הנה עולה התמונה מהחלום
הנה ניצבה אלומתי
אמא איך ניצבים באילמות הזו
ולמה מיד אחרי שנאלמתי והתייצבתי בשדה
אלומות אחי הסתובבו והשתחוו לאלומתי
האם יודעים הם כי בחדרים פנימיים עודני בוכה
אמא, נדמה לי שאני מתחיל להבין
הם מבקשים ממני דבר
והנה אני מוכן לומר
הנני
