פרשות השבוע

התשתית של כל לימוד תורה הוא לימוד התורה שבכתב.

זו שכתב משה בנבואה מפי ה'.

בנבואה הכי עליונה וזכה- אספקלריא מאירה.

כל שבוע נפגשים עם חלק אחד מספר שלם.

דברים שעניים במקום אחד מקבלים את העושר שלהם במקום אחר.

מילה שנאמרת לראשונה במקום אחד מקבלת את הפירוש והעומק שלה במקומות שונים שהיא מופיעה בהם.

"הפוך בה והפוך בה דכולא בה", אומר הלל במסכת אבות.

הכל בספר הזה, עכשיו רק צריך לקרוא אותו שוב ושוב.

הדפים מתדפדפים קדימה ואחורה כדי להעמיק התבוננות, כדי לפענח רמזים וכדי להצליח לקרוא בין השורות. הספר הזה הוא שירה: "כתבו לכם את השירה הזאת". כך ניגשים אליו.

תורה זו, אותיותה ספורות ומדויקות, לא שונתה במשך כ 4000 שנה וקדושתה בשמירתה.

אומר הרמב"ן בהקדמתו לספר בראשית:

"עוד יש בידינו קבלה של אמת כי כל התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא".

כל מה שכתוב בה הם צורות ההופעה של האל המסתתר. שמותיו אלה גילויו.

בשבילי זה מכתב האהבה שלו אלינו.

כמו שדרש ר' יוחנן ראשי תיבות למילה "אָנֹכִי ה' אֱ-לֹוהֶיךָ" אנא נפשי כתבית יהבית- אני את נפשי כתבתי ונתתי.

ספר התורה גלול כמו סוד.

כל שבת בלב בית הכנסת מוציאים את הספר הגלול, העטוף והמכוסה,

פותחים רק מעט, מצביעים באצבע על השורות של הפרשה ובעל הקורא עולה מברך וקורא,

מיד כשמסיים מכסים את הסוד, את הפשט המופשט.

יחד עם התורה שבכתב לימד משה בעל פה את מה שקיבל בנבואה ולא ניתן להיכתב.

מסורת הלימוד בעל פה נמשך עד ימינו ובו נושבת רוח הקודש שבישראל.

בלימוד תורה כרוכות גם יחד ההקשבה לתורה הכתובה ולזו המסורה בעל פה.

לפניכם הקלטות שמע ווידאו שמסודרים לפי פרשות השבוע.

לא כל הפרשה נסקרת בהם, אבל משהו מהסיפור האחד מתגלה.

סיפור של האדם, של האנושות, של העם שנבחר עבור כל העולם לשמוע את קול ה',

ללכת בדרכיו, לאהוב אותו בכל הלב והנפש ולדבקה בו.

סיפור של מי שגורש מן הגן ויצא למסע עד השיבה חזרה, ואיך שנכנס בחזרה לא סופר.

זה סיפור שאין לו סוף כי הוא מחכה שנכתוב את הפרקים של החזרה לגן עדן בעצמנו ובחיינו.

זה הסיפור שחקוק על לוח ליבנו.

מתפללת שיערב בפיכם.